החמישים ושש קילו של היום נראים יותר טוב מהחמישים ושש קילו של פעם.
19.05
מזל טוב אשתי הפרגית!
אני אומר פרגית, אבל את יותר כמו איזה בקבוק פינו נואר שכזה, תמיד היה בך הכל אבל כל שנה שעוברת מוסיפה קצת טעם.
תמיד היית מהממת, וידעת להיות בת זוג משקיענית וחברה טובה ואמא אוהבת ואהובה.
אבל בכל זאת, זה לא עניין של מה בכך שאת מצליחה להיות גם מאמי, גם mom-י, וגם מאמאסיטה שאלוהים ישמור.
שאת יודעת בדיוק איך את רוצה להזמין את ההמבורגר, אבל אוכלת בכיף חזה עוף וסלט לכל צהריים.
שקמה בבוקר להכין את כולם לגן במיומנות של שף סושי, בלי להעיר אותי בבוקר אבל לא מפספסת הליכה כל ערב.
ונכון, יש דברים שהזמן משפיע עליהם לאט. אני עוד לא יודע לצלם תמונות שלך שאת אוהבת על הוואן (על - ה - one), ואת יכולה לשמור על קצת יותר קור רוח ופיוז קצת יותר ארוך.
אבל את מידת דחיפת הטוסיק אחורה במיטה כדי להיות מחובקת מספיק בשביל להרדם ובכל זאת להרדם מספיק מהר כדי שאני לא אפריע לך עם הנחירות, זה עניין של סקילז. לא כל ילדה יכולה עכשיו ככה.
והפיצה של היום נראית יותר טוב מהפיצה של פעם.
והבעל של היום.. טוב נו, לפחות הוא מרוויח יותר טוב מהבעל של פעם 🙂
אז מה נאחל לך חיים שלי?
שיהיה רגוע עם הילדים. שאריאל תסתגל לכיתה א׳ כאילו היא תמיד הייתה שם והחברים החנונים האשכנזים שלה יהיו טובים אליה, ולא תצטרכי לדאוג.
שבר ומאיה יתבגרו קצת ויהיו קצת יותר צ׳יל ויהיה קצת יותר כיף לדבר איתם. שנטוס יחד לאיזה פינוק רק אני ואת מה יש בזה.
שתגלי שאת אוהבת להיות גם דודה, ושהאחיינים החדשים שלך יבואו לך בטוב. שיהיה לך את ההפרדה הזאת שאת חופרת עליה בטוסיק.
שתגלי את החדווה לעשייה - כל עשייה, לא באמת משנה אם זו עבודה או לא, ושהיא תמלא אותך ותגרום לך להרגיש שאת עושה מה שאת טובה בו.
אוהב אותך כמה שאני יכול בטירוף
בעלך